But I digress…

כן, אני נוסע ל Singularity University
ואני חייב לומר שאני לא בדיוק בטוח לאן אני נוסע.
כלומר – היה על זה קצת בעיתונות, ויש לי מערכת שעות מפורטת ל 6 שבועות הראשונים (מתוך 9), ויש פורום בו אנחנו מקשקשים כבר חודש (אנחנו = תלמידים + מדריכים + מארגנים). אבל אין לי הרגשה ברורה מה בדיוק הולך להיות שם, ואיך כל העיניין ירגיש. בהתחשב בקורות החיים של האנשים שיגיעו (40 תלמידים, 20 מארה"ב, 3 מישראל (כבוד!) ) גם אם יחליטו שאין הרצאות, אין מטרות ואנחנו סתם מקשקשים חודשיים אחד עם השני, כנראה יהיה מרתק.

אבל אולי כדאי שאני אתחיל בהתחלה.

מי אני?

שי מכנס, בן 38, לקראת סיום דוקטורט בפיסיקה קוונטית באונ' ת.א., רקע בהי-טק, ברמן מוסמך, שתיין חובב ובעל אוסף נחמד של סינגל-מאלטים.
נשוי באושר לאישה מדהימה, הידועה ברבים כ "סוויטי" אבל יש שמכירים אותה כעירית.

מה זה Singularity University?

שאלה טובה. אבל אולי כדאי להתחיל בשאלה אחרת.

מה זה The Singularity ?

זהו רעיון שהובא לתרבות הפופולארית ע"י בחור בשם Ray Kurtzweil (לא הוא הגה אותו במקור) שטוען שמכיוון וקצב ההתקדמות הטכנולוגית הוא אקספוננציאלי (קרי כל שנה אנחנו משתכללים ב X אחוזים לעומת השנה שעברה – מעיין ריבית דריבית), אזי תוך זמן קצר (לפני 2050) יהיו לנו מחשבים שולחניים זולים עם כח חישוב יותר גדול מהאנושות כולה ביחד וחלקם יהיו אינטיליגנטים יותר מכל בני אדם החיים היום, יהיו לנו רובוטים בגודל תאי דם שיאפשרו למחשבים לקרוא ולכתוב מחשבות ולרפא כל מחלה, שנוכל בעזרת ננו-טכנולוגיה ליצר כל עצם פיזי בעלות זניחה, שהידע שלנו ב DNA יאפשר לאנשים לחיות לאלפי שנים, ושהאדם הביולוגי כפי שאנו מכירים אותו יתחיל להתמזג עם מכונות, ובצורתו זו יהפוך להרבה יותר ממה שאנחנו קוראים לו היום "אדם". בקיצור: לא יהיה משעמם ב 50 השנים הבאות.

למי שרוצה לקרוא עוד על הסינגולאריטי, ראו כאן וכאן.

זה אומנם נשמע פנטזיונרי לחלוטין, אבל לקורצוויל זה יש טיעונים די חזקים לפחות לחלק מהתחזיות הללו, והוא הצליח לשכנע אנשים די נחשבים, כמו המקימים של גוגל, שכדאי להקים מסגרת חינוכית שתעסוק בכל מיני שאלות ונושאים שקשורים לסינגולאריטי.

אז מה זה Singularity University ?

כאמור, אני לא בדיוק בטוח. אבל יש כמה פרטים יבשים שאולי יעזרו להבין:

מתוך כ 1200 איש ששלחו קורות חיים הם בחרו 39 אנשים מדהימים, ואותי, להיות המחזור הראשון של ה SU . האנשים מגיעים מכל העולם, ומתחומים שונים כגון ננו-טכנולוגיה, גנטיקה, פיסיקה, כלכלה, ועוד ועוד. במשך שלושה שבועות אנחנו נלמד קורסי רוחב בעשרה תחומים, בשלושה שבועות שלאחר-כך נלמד אחד מארבע נושאים, שאינו הנושא שבו כל אחד מאיתנו מומחה, יותר לעומק. אני למשל אלמד תחום שמשלב גנטיקה, human enhancement ו man-machine interface (שהכוונה לקריאת מחשבות לא לסתם GUI). גיאוגרפית אנחנו נגור במתקן של נאסא שנקרא Ames research center ונמצא באמצע של עמק הסיליקון, כקילומטר מגוגל.

בשלושת השבועות האחרונים אנחנו אמורים לעסוק בפרוייקט שהיה התנאי של סרגיי לתמיכה של גוגל: איך אפשר לשפר את חייהם של מיליארד אנשים לפחות תוך 10 שנים בתחוים הבאים: אקולוגיה, בריאות, ממשל ועוד.

התיקווה היא שששת השבועות הראשונים ילמדו מדענים מתחומים שונים לדבר אחד עם השני – ליצור איזה שפה משותפת שבדרך כלל לא ממש קיימת באקדמיה שם כל אחד מסתגר ומתעמק בתחומו. כדוגמא עד כמה המצב חמור, אני לא מסוגל לדבר על המחקר שלי עם רוב האנשים במסדרון שלי (והם לא מסוגלים לדבר איתי). וללכת לביניינים אחרים זה פשוט דבר שלא קורה.

אני לא בטוח עד כמה נוכל להשיג את המטרות השאפתניות הללו. אבל יש לי הרגשה טובה שכל כך הרבה חברה מוכשרים וסיעור מוחות של תשעה שבועות יביאו לעולם לפחות דבר טוב אחד או שניים.

למה אני הולך?

האמת? סקרנות. אני צופה נלהב ב TED (האתר המעניין ביותר ברשת, למי שלא מכיר) וכשהודיעו שם על הפרויקט הזה, היה לי ברור שיהיה מרתק ללמוד על כל כך רבה נושאים מגניבים. מעיין קייטנת TED. (בעיניין זה אני חייב תודות רבות לאהובתי שעודדה אותי להמשיך בהליך ההרשמה כשחשבתי שיש יותר מידי מועמדים ואין סיכוי שיבחרו בי. עוד תודה אחת מיניי רבות).

לאחרונה, כשתחלתי לצוטט עם התלמידים האחרים בפורומים, מרכז העיניין עבורי הפך להיות האינטראקציה האנושית. אלו פשוט אנשים שמרתק לדבר איתם חודשיים.

אז איך זה בינתיים?

האמת – מאוד אמריקאי (ולא ברור לי עם זו מחמאה או לא). מוזרה לי ההתלהבות של כולם בפורומים. כולם נורא נורא שמחים ללכת. מתכננים חולצת כיתה וסיכת כיתה וטבעת כיתה. כולם בטוחים שיהיה נפלא ומדהים ונהדר. וההתלהבות כפולה בגלל שאחנו המחזור הראשון (שנים הבאות הכיתות יוגדלו ל 120).

חברה טובה שלי אמרה לי שזה קטע אמריקאי שכזה – שאנשים מברכים את עצמם על עצם הקבלה וכשיגיע הסמסטר הכל יהפוך רציני ומיקצועי מאוד.

אני מקווה. לארוע יש סכנה תאורטית להתדרדר למשהוא "רך", משקפיים וורודות, לא מדעי ולא ממוקד. אבל יש שם חברה באמת רציניים בהנהלה (כמו פיטר דיאמנדיס, ראש ה X-prize) והמורה לרשתות הוא Vint Cerf, אז רע כנראה לא יהיה.

מה שבינתיים מדהים אותי זה טווח המחשבה של "קהילת" הסטודנטים. למשל נשאלה שאלה עד כמה אינטיליגנציה מלאכותית יכולה להיות אנושית בלי גוף אנושי, ואנשים הגיעו עם תגובות מאוד מעניינות (למשל חשיבות הרביה והמוות בעיצוב המוסר שלנו או העובדה שיש לנו סדרי גודל של מרחב וזמן הבסיסיים מאוד לחשיבה לנו ואינם רלוונטים למחשב). מחשבות שלא הייתי חושב עליהם.

ומה זה הבלוג הזה?

בראש ובראשונה, נסיון להזמין עוד אנשים להשתתף בחגיגה. אומנם כל ההרצאות יתפרסמו ברשת בשלב כלשהוא (ותחת Creative Commons לא פחות!), אבל יש הרבה מהארוע שלא קל לתעד. הדינמיקה של הדיונים, האינטראקציה בין אנשים, האווירה. אני מקווה שיהיה לי מספיק כישרון כתיבה להעביר משהוא מההרגשה.

מעבר לכך, נדמה לי שיש כאן נסיון לעשות משהוא חשוב. לפתור בעיות שכדאי ורצוי וראוי לפתור. ואם מישהוא שיקרא את הבלוג זה יבוא בהצעה או רעיון, אני יעביר אותו לפורום ב SU (תוך ציון המקור!) ואז עשינו עוד קצת טוב לעולם. וזה כבר באמת חשוב.

אז כשנתחיל לעבוד על הפרוייקט (כאמור: אין לעזור למיליארד אנשים תוך 10 שנים), אני אפתח כאן פוסט לשאלות השונות שיעלו, ונוכל להשתמש בזה בפורום ולעבוד על הפתרונות ביחד.

ומתי כל זה מתחיל?

יום ראשון, ה 28 ליוני.