זכיתי לחזות מקרוב בהיסחפות המדבקת של דיאמנדיס בהיינליין סנטניאל לפני שנתיים. הוא נואם טבעי ומצויין, ואיש מרשים בהחלט. נחמד להיזכר גם שהייתי מוקף שם בלא מעט אנשים מחזית תעופת החלל האזרחית והפרטית, והם כולם מתאפיינים באותה אופטימיות רקטית ואותה התלהבות כנה. הם אנשי חזון וביצוע. חולמים ומהנדסים עתיד.

אני הרגשתי את זה רק לערב אחד, אבל אני מקווה שיצא לך לסגל את זה לעצמך, לפחות למהלך התקופה. האמונה ביכולת של קבוצה קטנה של אנשים לקיים שינויים גדולים היא נכס נדיר ויקר ערך, וכשתחזור אני מקווה שתדביק בעזרת החוויות שלך אנשים נוספים.

אין לי ספק שאתה שם כי אתה יכול, ובגדול. ולמרות שאנחנו מכירים רק מפעם אחת, אני ממש ממש שמח בשבילך ומאחל לך הפתעות נפלאות בהמשך.

מרים כוסית חד-לתת לכבודך.

אני מאושר לשמוע ממך את המשפטים האלו… אני עם הפאק שלי הפסקתי לדאוג על "מה יהיה על ישראל" והתחלתי לדאוג בשנה האחרונה מה יהיה על העולם, וישבתי לא פעם לדבר איתך, והדיסונאנס שהצגת לי היה לי קשה – מצד אחד אתה מודע לדברים והמשברים ומצד שני אומר "אבל אני כזה קטן ואין לי איך לשנות משהו, אז זה חסר תוחלת לדאוג ולפחד". אני אשמח אם יצאו כמה דברים גדולים מהקיץ הזה, ולא רק חוש פרופורציה לך, אלא גם הישגים…

מעבר לזה, אני הרי מכיר אישית דוקטור לפיסיקת קוואנטום חישובית (או שמא חישוביות קוונטית?) שבגלל מפנה בחייו האישיים הלך לעשות את הפוסט-דוק שלו במאונט-סיני על מחקר בביו-אינפורמטיקה… אל תפחד אם הקיץ הזה יתן לך כיווני מחשבה חדשים על מחקר ועיסוק, תוך כדי חוש פרופורציה אחר לגבי היכולת לשנות דברים בעולם

אני מאחל לך, בהמשך לגיא, שתגיע, תניע, תשנה, ובתקווה גם תוזמן יום אחד לנאום באיזה כנס קטן במונטריי, כמה עשרות קילומטרים מאיפה שאתה כרגע…

לבסוף מילה לקוראים האחרים – אני מצטער שהכיווניות כאן עדיין בבלאגן, אני מנסה להגיע לטפל בענין בהקדם.

אני כל כך שמח בשבילך, איש.
נשמע כל כך מרתק! כיף גם לדעת שאני מכיר את אחד מהמוחות הכי נחשבים בתבל, עד כדי שהוזמן למחזור הראשון של הסינגולריטי (אתה מוזמן להסמיק בשלב זה).

אני מקווה להמשיך לראות אותך מוביל תהליכים משני עולם גם בעתיד. אם יש מישהו שאני יודע שמסוגל לכך – זה אתה.